תומאס ואסון
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1896 גרייט פולס, מונטנה, ארצות הברית  |
|---|---|
| נרצח |
23 במאי 1948 (בגיל 52) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ארצות הברית |
| פעילות בולטת | קונסול כללי של ארצות הברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | 1924–1948 (כ־24 שנים) |
| תפקיד | קונסול |
| פרסים והוקרה | מדליית החירות |
  | |
תומאס קמפבל ואסון (באנגלית: Thomas Campbell Wasson; 8 בפברואר 1896 – 23 במאי 1948) היה דיפלומט אמריקאי, ששירת כקונסול ארצות הברית בירושלים וכחבר ועדת הפסקת האש מטעם מועצת הביטחון של האו"ם בעת מלחמת העצמאות. נרצח בידי מתנקש בעיצומה של המערכה על ירושלים במאי 1948.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואסון נולד בגרייט פולס, מונטנה וגדל בניוארק, ניו ג'רזי. הוא שירת באירופה כחייל במלחמת העולם הראשונה, ולאחריה נסע ברחבי היבשת, דבר שחשף אותו להיכרות עם שפות ותרבויות שונות[1]. בעת שהותו ביוון ללימודי יוונית, הציע לו דיפלומט אמריקאי במקום להצטרף לשירות החוץ.
בשירות החוץ האמריקני
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1924 הצטרף לשירות החוץ של ארצות הברית, תחילה כפקיד במחלקת המדינה, ובמהרה טיפס בסולם הדרגות הדיפלומטי. ב-1926 מונה לסגן-קונסול במלבורן, אוסטרליה ובהמשך באדלייד. ב-1932 קיבל מינוי של סגן-קונסול בפוארטו קורטס, הונדורס, שלאחריו הועלה לדרגת קונסול ונשלח לפירנצה, איטליה. ב-1938 מונה לקונסול בלאגוס, ניגריה.
ב-1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מונה כקונסול בדקר, סנגל – עיר נמל אסטרטגית שהייתה בשליטת צרפת של וישי. השירות שם היה רווי סכנות, ובמהלכו בנה ואסון את שמו כדיפלומט אמיץ שאינו נרתע משירות במקומות מסוכנים, ואף זכה על כך במדליית החירות. הוא חזר לאחר מכן לתפקיד במחלקת המדינה בוושינגטון, ולאחר המלחמה נשלח לאירופה. ב-1946 הוצב בפריז, וב-1947 באתונה[1].
קונסול כללי בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 1948 מונה לקונסול כללי בירושלים לאחר שקודמו בתפקיד, רוברט מקאטי, התריע על סכנה לחיי הדיפלומטים האמריקאים בעיר וביקש לסיים את שירותו[2]. ואסון, למוד ניסיון בתנאי שירות מסוכנים, נענה לאתגר[3]. לבקשת הנשיא הארי טרומן, קיבל על עצמו להיות גם חבר בוועדה של מועצת הביטחון של האו"ם שניסתה לתווך הפסקת אש. ואסון הגיע לעיר בעיצומה של המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות, ומצא עצמו בעיר שסועה הנתונה תחת קרבות עזים בין כוחות יהודים וערבים. הוא הזרים לוושינגטון דיווחים מאוזנים על מצב הקרבות הקשה בעיר, ועל הסכנה הנשקפת לחיי דיפלומטים זרים. ב-14 במאי 1948 דיווח לוושינגטון על מאבטח הקונסוליה תומאס גאנון שנורה בגבו בסמוך לקונסוליה ונפצע קשה. בהמשך אותו יום דיווח על ירי לעבר רכב בו נסעו 5 מאנשי הקונסוליה, הרכב נוקב בקליעים אך נוסעיו שרדו ללא פגע[4].
ב-18 במאי 1948 דיווח ואסון לוושינגטון כי "הביזה באזורים הערביים הכבושים הפכה לתופעה כה נרחבת וההתייחסות אליה כה אדישה, עד כי קשה שלא לחשוב שהיא מקובלת רשמית"[5]. בהמשך, דיווח לוושינגטון על ניסיונותיו לפעול להפסקת הפגזת הלגיון הערבי על בית החולים הדסה וקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. על פי דיווחו, דרישת מפקד הלגיון להפסקת ההפגזה הייתה כניעה של הכוחות היהודיים הלוחמים, מסירת נשקם והליכה לשבי, ואז יועברו אנשי הרפואה והאקדמיה שבשני הקמפוסים לידי הצלב האדום.
ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באותו יום בו פורסם דיווחו האחרון, 22 במאי 1948, השתתף ואסון בישיבה של ועדת הפסקת האש שהתקיימה בקונסוליה הצרפתית בירושלים שבסמוך למלון המלך דוד. בסביבות השעה 14:00, בדרכו חזרה מהקונסוליה הצרפתית לקונסוליה האמריקאית שבדרך ממילא (כיום רחוב אגרון), מרחק הליכה של כמה מאות מטרים, בעודו צועד ברחוב ווקופ (כיום רחוב משה הס), נורה בידי צלף ונפצע פצעים אנושים. צוות הקונסוליה האמריקאית גרר אותו לתוך בית הקונסוליה, נתן לו טיפול ראשוני, ואז הובהל באמבולנס משוריין לבית החולים הדסה, באותה עת במשכנו הזמני בבית החולים של המיסיון האנגלי ברחוב הנביאים[6]. מאמצי הצוות הרפואי להצילו לא צלחו, והוא מת למחרת היום. במקביל, נורה ונפצע קשה דיפלומט זוטר יותר, הרברט ווקר מיחידת הקשר של הצי האמריקאי, ובהמשך מת מפצעיו[3].
זהותו של המתנקש מעולם לא נודעה, ומקורות שונים מסרו מידע סותר לגבי השתייכותו הלאומית. המושל הצבאי של ירושלים, דב יוסף, מסר כי ואסון נורה בידי צלף ערבי. לעומתו עבדאללה הראשון, מלך ירדן צוטט בניו יורק פוסט כטוען שהיורה היה ישראלי. הניו יורק טיימס סיפר שאחיות בית החולים שטיפלו בוואסון העידו כי על ערש דווי אמר להן שערבים ירו בו[5]. ואסון הספיק לכהן בירושלים לאורך 7 שבועות בלבד, טרם נרצח.
טקס ההלוויה של תומאס ואסון והרברט ווקר התקיים ב-24 במאי 1948 במנזר האחיות רוזרי הסמוך לקונסוליה האמריקאית ברחוב אגרון בירושלים. העיתונאי ג'ון רוי קרלסון, שסיקר את מלחמת העצמאות, נכח בהלוויה ותיעד אותה בספרו "מקהיר עד דמשק". גופתו הועברה בהמשך לארצות הברית ונטמנה בקתדרלה הלאומית של וושינגטון.
בעקבות מותו של ואסון קיבל סגנו, ויליאם בורדט, מינוי זמני של קונסול בפועל ואת מושבו של ואסון בוועדת הפסקת האש. הוא המשיך במאמצי תיווך הפסקת אש בין הכוחות הלוחמים בירושלים, וביולי 1948 היה בין אדריכלי הסכם הפירוז של הר הצופים[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Voices from the Wasson Papers: The Career of Thomas C. Wasson, Birmingham University Library News, May 28, 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Special Collections, Voices from the Wasson Papers: The Career of Thomas C. Wasson, Special Collections News (באנגלית אמריקאית)
- ^ Vita, Lorena De. "Perspective | Moving the U.S. Embassy to Jerusalem created a dangerous situation". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-04-30.
- ^ 1 2 Editorial, Thomas Campbell Wasson, The American Foreign Service Journal
- ^ www.bibliopolis.com, The William C. Burdett Papers, Acting U.S. Consul General in Jerusalem during the 1948 Arab-Israeli War and Middle East Diplomat, 1942-73 by William C. BURDETT on Between the Covers, Between the Covers (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Andrew Glass, Thomas C. Wasson died, May 23, 1948, POLITICO (באנגלית)
- ^ Shooting of US Consul-General Jerusalem - Telegram from United States Representative, Question of Palestine (באנגלית אמריקאית)
- ^ www.bibliopolis.com, The William C. Burdett Papers, Acting U.S. Consul General in Jerusalem during the 1948 Arab-Israeli War and Middle East Diplomat, 1942-73 by William C. BURDETT on Between the Covers, Between the Covers (באנגלית אמריקאית)